יש הרבה שאומרים שהחוכמה היא להיות אופטימיים כשנראה שאין סיבה לאופטימיות.
ואז שואלים אותי איך, אם הם לא יצאו כבר מההרצאה, אחרי שכעסו על איך אני מעיזה לדבר על חיים טובים ואופטימיות כשמסביב….. אתם יודעים.

ואני מרשה לעצמי להמשיך ולדבר, כי אני יודעת שהייתי אופטימית במקומות שהמון אנשים לא מעיזים, וראיתי את היתרונות ואני יודעת שאפשר ושממש-ממש כדאי. בזכות כל אלו אני יודעת להביא את עצמי למקום שבו אני יודעת 'יהיה בסדר'

מכאן אחר-כך תכנסו לסרטון ביוטיוב ותוכלו לראות בו ולשמוע מעט ממה שאני מכירה כחיים.

ולמי שמבין שהאופטימיות היא שמוציאה אותנו בחיים ומוציאה מאיתנו את הטוב שבנו בכל מצב ובעיקר כשקשה, השאלה היא איך.

ועוד רגע לפני ה'איך' אזכיר לכם שמידי פעם אנחנו שומעים מישהו שעבר חוויה קשה, שאומר: 'קיבלתי פרופורציות. עכשיו אני יודע מה חשוב בחיים'.

אני רוצה להביא את האפשרות לקבל פרופורציות לפני שקורה משהו שיזעזע את חיינו.

אז בואו נראה מה עובר על מי שאמר את המשפט שציטטתי. מה בעצם קורה לו?

תעצמו רגע עיניים.

תענו לעצמכם לפני שאתם ממשיכים לקרוא.

אני מתכוונת לכך שהוא מתחיל לתת חשיבות שונה לדברים השונים. אם קודם היו דברים 'קטנים' שהרגיזו אותו, עכשיו הוא יודע לסלוח עליהם. לעצמו או לסובבים אותו.
ומצד שני, הוא מצליח להגדיל ולתת יותר מקום וחשיבות ומשקל, ועוד ועוד לדברים שקודם התייחס אליהם מעט. זה כבר אישי.

אז קחו דקה או שתיים ותרגלו חשיבה חיובית לפני שהגעתם למקום שבו אתם מרגישים שאתם עם 'הגב לקיר', כי זו מיומנות.
אם אתם אוהבים ויזואליה, תוכלו לקחת דף ועט, ולעשות טבלא ולרשום בצד אחד את הדברים הטובים, ובצד השני את הדברים השליליים. תנו להם מספרים, ע"פ המשקל שלהם. תדאגו שיהיו יותר דברים, או בעלי משקל גדול יותר בצד שאתם מעדיפים להיות בו.
אני מניחה שזה הצד של המחשבות החיוביות.
והנה צעדתם עוד צעד ויש לכם עוד מיומנות מתחום הפסיכולוגיה החיובית.

זו אחת הדרכים להפחית דאגה, וזו גם דרך טובה ביותר לשנות דפוסי חשיבה.
לקבל את הפרופורציות שטובות לכם ולחייכם.
ובאמת להצליח לחזור ולהיות אופטימיים גם בימים הקשים יותר.

אשמח לשמוע את התנסויותיכם,                                             

בהצלחה
ולהתראות באתר בוקר של שלוש זריחות