בוקר של שלוש זריחות

אני יודעת שישנם כאלו שעבורם זה מופרך לדבר על אופטימיות עכשיו:
כי הנה ממש עכשיו העולם סביבנו מתמוטט ואין לנו מושג מה הולך להיות !
הפתרון עבורם : דאגה וחרדה.
(וזה קורה סביבנו לפחות פעם בשבוע).
למי שרוצה דווקא עכשיו להימנע מחרדה ודאגות, כי הוא מבין שזה לא עושה לו טוב:
אז הדבר  הראשון שאני רוצה להציע הוא תרגיל מחשבתי שיעזור לכם להסיר את הדאגות ולהקטין, אם לא לנטרל לגמרי, את החרדות:
עד כמה הדברים שקורים עכשיו במצרים משפיעים על חייכם עכשיו ?
(שוב כרגע במצרים, אך השתמשו באותן שאלות לגבי כל ארוע שגורם לכם לדאגה).
נכון החדשות מדברות, ומספרות, ומסבירות, כל הזמן, כל מה קורה שם.
נכון: בעיקר יש באלאגן גדול. רק שעלינו כאן בארץ זה עדיין לא משפיע, וגם שישתנו שם החיים יעבור עוד זמן רב עד שאנחנו כאן נרגיש את ההשפעה, ואולי זה בכלל לא יקרה.
אז דבר ראשון: אנחנו מרחיקים מאיתנו את המאורעות, כי הם באמת רחוקים מאיתנו.
שאלה שנייה: עד כמה את או אתה יכולים להשפיע על המאורעות האלו?
רוב האנשים שאני מכירה יכולים להשפיע מעט מאוד, כלומר בכלל לא, אנחנו כאן, בישראל, וזה קורה שם, במצרים, וזה רחוק, ואין לנו שום השפעה. טוב, בזה לא חידשתי, אבל מה שחשוב יותר:
עד כמה הדאגה שלי עוזרת ולמי? כי הרי ברור שדאגה לא משפיעה על מה שקורה,  'על המצב'.
אנחנו נוטים לדאוג כשההשפעה שלנו על התרחשויות מועטה, (אם זה במצרים או מה קורה לבני משפחה וקרובים).
הדאגה שלנו הרי לא משנה את מה שיקרה !
הדאגה שלנו רק משפיעה לרעה על איכות החיים, מצב הרוח והמערכת החיסונית- שלנו.
הרי ברור שאין לדאגה שלנו שום-השפעה על הדברים שרחוקים מאיתנו.
אז איך מפסיקים לדאוג ?
כתבתי על כך בסעיפים 17 ו 18, במדריך לאופטימיות מיד ולתמיד. (קישור למדריך בסוף הפוסט)
לדאוג זה בעצם לקחת אחריות על מה שאיננו באחריותי ושלא יכול להיות בשליטתי.
אני יכולה לדאוג למישהו, או לדאוג בגלל משהו, בשני המקרים הדאגה שלי לא תשנה את המצב,
ורק תפגע בי, הדאגה לא תיתן לי מנוחה ואפילו תדיר שינה מעיני ותשפיע ממש על המצב הגופני שלי.
וכזה קורה: אני יכולה לשים לב מה קורה לי, ולהבין: שממש לא כדאי לי להיכנס לזה, וממש כדאי לי לצאת מזה כמה שיותר מהר.
נכון, זה יכול להיות תרגיל לא-קל, אך זה בוודאי תרגיל חשוב שמוסיף בריאות, ומומלץ :
כשאין לי שליטה והשפעה: אמנע מלשמוע חדשות ולראות טלוויזיה.
ואתרכז בדברים שיש לי שליטה עליהם, העבודה שלי, אקרא ספר, אעשה פעילות גופנית, אפגש עם חברים שמעדיפים לכבות טלוויזיה.
ואז לקחת את האחריות חזרה רק לדברים שיש לי אפשרות לשנות ולהשפיע עליהם.
החשיבה האופטימית שלי מובילה אותי לראות דברים כמו שהם:
להכיר בעובדה שעד שדברים יגיעו אלי- יעבור זמן.
ועד אז: המון יכול להשתנות, אז למה לדאוג מהדברים כמו שהם עכשיו, כשבטוח שהם עומדים להשתנות.
ובעיקר: אני יודעת שאני לא לבד. מה שיקרה בעולם שלי זה מה שיקרה בעולם של אנשים אחרים, זה מה שיקרה בעולם שלכם,וביחד אנחנו בטוח נסתדר !
ואני גם סומכת על מי שמנהל את העיניינים, זה כדאי לי !

וכשנהיה כולנו אופטימיים, נוכל להנות יותר רגשות חיוביים בחלקים גדולים יותר של הזמן,
כשנהיה כולנו אופטימיים נדע לבחון את המצב ולמצוא בו את הצדדים והמקומות בהם נוכל לבטא את היתרון שלנו, נוכל להשתמש ביכולות ובכישורים שלנו ולמצוא הזדמנות במקום שפסימיים יראו בו איום.
כי בכל מצב יש הזדמנות.

אם עדיין לא ראית וקראת את המדריך לאיפטימיות מיד ולתמיד, הקלק על הקישור למטה, הזן שם ואי-מייל הומדריך אצלך מיד:לקבלת המדריך לאופטימיות מיד ולתמיד

זה נראה פרדוקס, ולמרות זאת- זה אפשרי וכדאי.

מצאתי את זה בעצמי, כלומר -בתוך עצמי. מאז זה אחד הדברים שמדריכים אותי.

אף פעם לא הייתי מאלו שמוציאים מילים לא יפות מהפה, אני לא מאלו שמקללים. אבל עד לפני כמה שנים היה קורה שהייתי מוציאה קללה מהפה, עד שפעם אחת הרגשתי את זה, הרגשתי מה קרה לי בגוף כשאמרתי את הקללה. זו לא היתה הרגשה טובה.

והחלטתי שלא אעשה את זה יותר לעצמי. החלטתי שלא אקלל בכלל, ולא אגיד מילים לא יפות ולא נעימות. וזה קודם כל בשביל עצמי. אני משתדלת ולרוב מאוד מצליחה.

הרי למילים יש כח, ועוצמה, ואנחנו מאוד שמחים שיש להן את אלו.

כשאומרים לנו מילה טובה, כשמשבחים אותנ ומחמיאים לנו- נעים לנו!

אנחנו אוהבים את התחושה הזו, זו בסך-הכל מילה טובה שעשתה לנו טוב, מילה הרי יכולה להפוף לנו לגמרי את התחושה ואת מצב הרוח. בסך-הכל מילה!

וכמובן, וטבעי שאם המילה היא שלילית- היא תעשה לנו את אותו הדבר. מילה שלילית- תגרום לנו לרגש שלילי.

מה שמעניין שגם שאנחנו אומרים דברים רעים על אחרים- התחושה שלנו מושפעת ממה שאמרנו על מישהו אחר. הרי אם קיללתי מי ששמע את המילה, גם אם היא נאמרה בלב שלו- זה אני. לרוב הרי מי שאמרתי עליו משהו רע- בכלל לא שמע!

בכביש, למלשל, כשמישהו חותך אותי, לדוגמא- אני מדברת איתו, (הוא לא שומע), ומסבירה לו מה הוא עשה. יותר טוב לי ככה.

ולכן אני בטוחה שכל אחד יכול! גם את! גם אתה!

תחשבו על עצמכם, תעשו רק את מה שעושה לכם טוב.

אז אתם כבר מבינים איך זה יעשה טוב לאחרים!

וכמה טוב להיות אנוכיים, לחשוב על עצמנו, ולעשות טוב לאחרים.

בהצלחה, חגית

לקבלת המדריך המלא לאופטימיות מיד ולתמיד (בקרוב)