מתי בעצם אנחנו חוזרים הביתה, מסיימים את היום ואומרים לעצמנו: וואוו איזה יום נהדר היה לי?
או אפילו רק מחייכים לעצמנו בסיפוק ומספרים לכמה חברים טובים?
אני יודעת מתי זה קורה לי.
ואני עושה את זה באופן יזום.
(ומשאירה הזדמנות גם למקריות לצ'פר אותי.)
אז מה אני עושה? גם אם לפעמים אחרי עכבה קטנה, שבה אני חושבת לעצמי, 'זה ממש חנוני', אבל ממשיכה.
הנה סיפור:
מידי פעם אני נוסעת לתל-אביב. ברכבת.
לפני שנה בערך, עברתי בשער של הבידוק ומסביבו, בערוגה היבשה פרחו המוני בדלי סיגריות.
אז פניתי למנהל התחנה, ואמרתי לו שזה ממש לא נעים ולא יפה.
הוא הפטיר: הם מתחלפים.
אבל… בפעם הבאה שבאתי לרכבת, כבר היה פח.
אז הפח של הבודקים ברכבת בנהריה, וזה שאין מסביבם ליכלוך, זה בזכותי!
ואיך אתם חושבים שאני מרגישה בכל פעם שאני נוסעת לתל-אביב, בהלוך ובחזור!
ואני גם מתקשרת למע"צ על מפגעים בכביש ויודעת שעזרתי למנוע תאונה.
וגם למשטרה.
הייתי יכולה להתלונן, ולהגיד: למה לא עושים…. ואיך זה שנותנים לדבר כזה לקרות,
ומידי פעם אני באמת חושבת ככה.
אבל אני יודעת שיש לי אפשרות לעשות משהו. ואני עושה.
אם גם אתם מחפשים משמעות. ומשמעות זה שאנחנו עושים משהו שנוגע באנשים אחרים.
וממש-ממש קל ופשוט לעשות מעשים כאלו.
בוודאות.
מה זה משנה מה אחרים יגידו, חשוב איך אני מרגישה.
ואני יודעת שאם עוד ועוד אנשים ינהגו כמוני, כמוכם, כולנו נהנה יותר.
וכל אחד לעצמו- מרוצה, מסופק ומחייך יותר.
שווה, נכון?
והחלק הטוב: יש דברים שיתנו משעות ליום שלכם גם בלי שתתאמצו: פתאום חבר יתקשר, או שאתם תגלו שוב חברות ישנה, או תראו משהו מעניין מאוד בטלויזיה, אצלי זה לרוב ערוצי מדע ובישול, אמנם…. ( ;
להצטרפות לרשימת התפוצה
מתי בעצם אנחנו חוזרים הביתה, מסיימים את היום ואומרים לעצמנו: וואוו איזה יום נהדר היה לי?
או אפילו רק מחייכים לעצמנו בסיפוק ומספרים לכמה חברים טובים?
אני יודעת מתי זה קורה לי.
ואני עושה את זה באופן יזום.
(ומשאירה הזדמנות גם למקריות לצ'פר אותי.)
אז מה אני עושה? גם אם לפעמים אחרי עכבה קטנה, שבה אני חושבת לעצמי, 'זה ממש חנוני', אבל ממשיכה.
הנה סיפור:
מידי פעם אני נוסעת לתל-אביב. ברכבת.
לפני שנה בערך, עברתי בשער של הבידוק ומסביבו, בערוגה היבשה פרחו המוני בדלי סיגריות.
אז פניתי למנהל התחנה, ואמרתי לו שזה ממש לא נעים ולא יפה.
הוא הפטיר: הם מתחלפים.
אבל… בפעם הבאה שבאתי לרכבת, כבר היה פח.
אז הפח של הבודקים ברכבת בנהריה, וזה שאין מסביבם ליכלוך, זה בזכותי!
ואיך אתם חושבים שאני מרגישה בכל פעם שאני נוסעת לתל-אביב, בהלוך ובחזור!
ואני גם מתקשרת למע"צ על מפגעים בכביש ויודעת שעזרתי למנוע תאונה.
וגם למשטרה.
הייתי יכולה להתלונן, ולהגיד: למה לא עושים…. ואיך זה שנותנים לדבר כזה לקרות,
ומידי פעם אני באמת חושבת ככה.
אבל אני יודעת שיש לי אפשרות לעשות משהו. ואני עושה.
אם גם אתם מחפשים משמעות. ומשמעות זה שאנחנו עושים משהו שנוגע באנשים אחרים.
וממש-ממש קל ופשוט לעשות מעשים כאלו.
בוודאות.
מה זה משנה מה אחרים יגידו, חשוב איך אני מרגישה.
ואני יודעת שאם עוד ועוד אנשים ינהגו כמוני, כמוכם, כולנו נהנה יותר.
וכל אחד לעצמו- מרוצה, מסופק ומחייך יותר.
שווה, נכון?
והחלק הטוב: יש דברים שיתנו משעות ליום שלכם גם בלי שתתאמצו: פתאום חבר יתקשר, או שאתם תגלו שוב חברות ישנה, או תראו משהו מעניין מאוד בטלויזיה, אצלי זה לרוב ערוצי מדע ובישול, אמנם…. ( ;
בוקר של שלוש זריחות 