איך אחרי שלושה סרטנים והשתלת כבד, ייתכן שלרגע לא הייתי חולה?

להתמודד עם סרטן- בדרך האופטימית:
 בסדר, אז יש יש סרטן בשד שלי, אבל חוץ מזה- אני בריאה. כי הסרטן והבעיה בכבד, הם לא הדברים שמפריעים לי לחיות את החיים שלי כמו שאני רוצה לחיות אותם.
ככה הרגשתי בשלוש הפעמים שהיה סרטן בשד שלי.
מעולם לא תיארתי לעצמי שיהיה סרטן בגוף שלי מתישהו. וגם לא היתה לי שום דרך להתכונן.
וביום קיץ אחד בשנת 2000, כשבאתי למרפאה בגלל הכתמים שמצאתי על הסדין בימים האחרונים, וכששלחו אותי לאולטרא-סאונד וממוגרפיה וביופסיה, זה עדיין לא עלה בדעתי. אף-אחד גם לא אמר לי שזו אפשרות. ואחרי שנתיים שוב, ואחרי עוד ארבע שנים שוב.

אז יש סרטן בשד שלי. בשמאלי ובימיני, ואחר-כך שוב בימני, שבעצם כבר אין שם שד, ומצד שני . ברור לי שחוץ מהסרטן בשד שלי, יש עוד הרבה בגוף שלי ובעצמי ובחיים שלי. וכל אלו בריאים.

ובזכות זה מעולם לא חשבתי להגיד או להרגיש חולה. חגית סימן-טוב מלמדת אופטמיותוגם כשהיתה בעיה בכבד שלי. אפילו שבסוף עברתי השתלת כבד.

ומצד שני כשגיליתי, בעצמי, שלבעיה שיש לי בכבד יש פתרון אחד- השתלת כבד, זה אפילו הצחיק אותי, כי זה לא נראה לי הגיוני: הייתי בריאה, אז-מה אם אני לוקחת כדורים 3 פעמים ביום ובכל שלושה חודשים באה לביקורת ובדיקות?

הכבד הוא אמנם חלק מהגוף שלי, אבל אם יש בו בעיה אז לפעמים 'ראיתי 'אותו בחוץ, ליד הגוף שלי.
אמרתי למי ששאל: בכבד שלי יש בעיה. הוא חולה. אני בריאה.

באחת ההרצאות הראשונות שאלו אותי מה היתה השפעה של הגישה הזו שלי, על המקום שאליו הגעתי ולדרך אותה עברתי. לא היה לי מושג. ככה חייתי, לא תיכננתי או חשבתי.

כששאלו אותי 'איך התמודדת?', אמרתי שבכלל לא התמודדתי. לא הרגשתי שאני מתמודדת. הרגשתי שעצרתי הרבה לפני ההתמודדות. (ובעצם רק עכשיו הבנתי שזו היתה הדרך שלי להתמודד (-: ).
לא היתה לי תשובה. בוודאי משכתי בכתפיים, ככה הייתי עושה כשהייתי ילדה.
מאז עברו 6 שנים ואני כבר יודעת.
אני יודעת שבזכות זה שראיתי את עצמי כבריאה- חייתי באדם בריא.
אני יודעת שפשוט הקטנתי את הסרטנים ואת הבעיה בכבד למימדים שאיתם יכולתי להמשיך ולהיות בריאה. נתתי להם מקום: באתי לטיפולים, לבדיקות, לביקורות.  לא את כל המקום.
וכל אלו יחד והאחרים, הרופאים, האחיות, ומי שמסביב, לא הצליח לשכנע אותי לשנות את דעתי.

אני בריאה, ויש בעיה בכבד/ בשד/ בשד השני. כי יש גם עוד הרבה יותר מזה בי, בגוף שלי, בחיים שלי- שבריא.
כי אני גם יכולה לדמיין מה היה קורה אילו הייתי מאמצת את השפה של הרופאים ואומרת על עצמי שאני 'חולת X'.
ומצד שני: המשכתי לחיות: לעשות את הדברים שעושים לי טוב, הדברים שבשבילם אני חיה, הדברים שאם אפסיק לעשות אותם, לא תיהיה לי סיבה להיות בריאה בשבילה. סיבות לחיות ולקום בבוקר בשבילן.
בשבילי הדברים האלו חשובים יותר מהסרטן או הבעיה בכבד שהיו לי.

כי אני יודעת בשביל מה אני רוצה להיות בריאה ולמה כדאי לי להיות בריאה.
בשבילי, אילולא הדברים האלו לא היתה לי שום סיבה שהסרטן יגמר, ושימצאו בשבילי כבד חדש ובריא.
אני יודעת שעוד אנשים יכולים לראות ולקבל את האתגרים שעומדים מולם, בדרך דומה לדרך שבה אני בחרתי.

אם גם אתם מרגישים כמוני, ותרצו לקבל ממני עוד מידע, טיפים ורעיונות לחיים אופטימיים,
כנסו לאתר האינטרנט שלי ושל 'בוקר של שלוש זריחות', בקרוב תוכלו לקבל את 'המדריך לאופטימיות בשעות משבר'  וגם נוכל להמשיך ולהיות בקשר. בוקר של שלוש זריחות/ חגית סימן-טוב מלמדת אופטימיות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s