זאת שאלה שחוזרת אלי כל הזמן,
ובימים האחרונים אפילו משי!
תתארו לעצמכם: גם שי דואג.
גם שי שומע כמה פעמים ביום על אפשרות של התקיפה באירן,
(אני דוקא שומעת דיווחים שזה סתם הגזמה וספין,
כי זה מחזק אינטרסים מסויימים: ישראל אומרת 'תחזיקו אותי!',
וארה"ב מכריזה: 'אנחנו מחזיקים את ישראל!').
מצד אחד, אפשר לדאוג, תמיד אפשר למצוא סיבות לדאגה.
כי גם השנה, ובעצם כל הזמן, מחירי הדלק עולים, ומסביבנו
יש הרבה אנשים שחושבים שאנחנו, (כל גודל של אנחנו, ד"א),
אחראיים לכל הבעיות שלהם.
ואפשר להחליט שאנחנו מעדיפים להיות אופטימיים
ולדעת שאנחנו בטוחים גם מול מה שמדאיג אחרים.
ומצד שני: יש לי עבורכם פתרון פשוט, בעל 4 שלבים,
שיכול להוציא אתכם, ואת כל מי שקרוב אליכם,
מדאגה –>> לאופטימיות.
שנתחיל?
שלב 1:להבין כמה הנושא קרוב אליכם.
לפעמים, אפילו כשהוא רחוק מאוד, ולא משאיר אותנו אדישים. 
צונאמי ביפן, ומאות אלפי נפגעים.
מאבקים אלימים במדינות שכנות.
תאונת דרכים קשות, או מעשים נוראיים של אנשים.
אפשר לעצור, ולבדוק: עד כמה כל אירוע קרוב אלינו?
עד כמה הוא ממש משפיע על חיינו?
אמנם אי-אפשר להתעלם, מדובר על אנשים, ונצבט לנו הלב.
ומצד שני, ביננו, רוב, כמעט רובם של האירועים, לא ממש משפיעים על חיינו,
וגם לא ישפיעו באופן מיידי, ואולי בכלל ואף-פעם לא.
פרופורציות? !!
שלב 2:
להתייחס למצב בסקרנות.
כי מה שאנחנו מכירים- לא מפחיד אותנו.
אנחנו מפחדים ממה שאנחנו לא מכירים. טבעי.
אז בואו ונכיר אותו.
ראו סרטון- להפוך פחד לסקרנות.
בעשרת הוידאוטיפים לאופטימיות.
שלב 3: אם זה מגיע ברדיו/ טלויזיה/ שיחה,
להתרחק מהמקום,(לכבות),
ולהתקרב למקום שטוב לנו בו.
שלב 4: כי כדי להוציא משהו, אנחנו חייבים להכניס משהו במקומו.
לכן למצוא לעצמו דברים טובים, חיוביים ובריאים להתעסק בהם.
פעילות ספורטיבית, פעילות יצירתית, שיחה עם אנשים חיוביים.
שיחליפו את מקום הדאגה.
ויש לי לפחות עוד 10 כאלו,
שיעזרו לכם להוסיף אופטימיות ובטחון לחייכם.
תוכלו לראות אותם בדף המתנות,
כבר קיבלתם אותו?
אם לא, וגם אם כן, תוכלו לחזור אליו, הנה מכאן!
אהבתם?
הגיבו,
והעבירו לחברים,
להתראות, חגית
בוקר של שלוש זריחות 