ומה היה בסדנא הנחשונית של ה 14 בנובמבר?
התחלנו למלא את כוסות החיים שלנו בטוב.
נכון, היה קצר, וכולנו נשארנו עם טעם של עוד.
גם עוד מהטעמים שעלו בשיחת המסדרון בהפסקה.
על קצת עוגיות, ופרות, כי הירקות נגמרו.
ושיחת בנות מגיעה כמעט תמיד לאוכל,
וסיפרתי על הלחם.
אני אופה לחם בעצמי.
הנה תמונה של לחם אחד שאפיתי.
לרוב הם באים בזוגות, כי יש לי תנור קטן.
זה לחם שאור מקמח כוסמין,
לפעמים אני מערבבת קצת קמח חיטה מלא,
ולפעמים נדירות עוד יותר- מעט קמח לחם פשוט (לא מלא ולא אורגני).
אז הלחם יוצא גבוה יותר ומרשים יותר.
בדרך כלל הלחמים שלי נמוכים וכהים- וממש לא מרשימים,
עד שאני מספרת ממה הם עשויים, ועד שאני מספרת- שאני מכינה אותם בעצמי!
פעם אחת עירבבתי עם בטטה אפויה.
יצא כתום!
זה כייף לאכול את הלחם שאני אופה.
כמו שכייף לאכול כל אוכל שאנחנו מכינים בעצמנו,
כמו שכייף ומרגש לאכול כל אוכל שמכין מישהו קרוב ויקר לנו.
לפעמים זה אנחנו בעצמנו,
לפעמים מישהו שאוהב אותנו.
לערבב את הקמח, עם קצת תבלינים ומלח,
להוסיף את השאור, ללוש, ללוש, לנסות לעבוד גם עם יד שמאל.
להשאיר בקערה,
לחכות עד שיתפח,
ללוש שוב, לשים בתבניות.
להשאיר עוד קצת, שיתפח שוב.
ואני עדיין לא יודעת כמה זמן בידיוק נכון לו.
להדליק ולחמם את התנור, שהוא טוסטר אובן קצת גדול, בעצם.
להכניס לתנור. לראות אותו משתנה,
לרוב הוא עולה. קצת. כי אני עדיין לא יודעת לדייק בשלב הזה.
מעט אחר-כך, הריח שממלא את הבית-
יש לחם טרי בבית!
והפרורים שמשאירה הפריסה שלו. אותם אני אוספת לאפיה של פשטידות ולביבות.
(אלו פירורים מאוד בריאים ואיכותיים).
אחרי שהוא מתקרר- יש לי לחם בריא וטעים לאכול.
את הקצוות שלו אני הכי אוהבת,
ואני לא לבד, הם פריכים- ועבים- ו… הכי טעימים,
אבל הם רק שניים קטנים.
כמעט כולם בטוחים שקשה לאפות לחם.
אני אומרת שאם אני עושה את זה ממש לא קשה וכמובן- גם לא מסובך.
זה גם לא לוקח המון זמן.
לפני האפיה יש רק שתי התעסקויות איתו, וביניהן הוא נשאר לבד, תופח ומתפתח, ואני, וגם את- יכולה להתפנות לענינייך ולעיסוקייך.
רק לזכור- הלחם מחכה לך.
לסיכום הפסקה הזו- לאפות לחם זה פשוט, זה קל, ודורש רק שתי התעסקויות איתו לפני האפיה. כדאי להיות בסביבה כשהוא נאפה כדי
א. להריח את הריח הנפלא,
וב. כי חשוב לפתוח את התנור בסיום האפיה ולהוציא את הלחם.
כשמישהו אופה לחם לבד, כמעט תמיד מתפתחת סביבו
שיחה מסקרנת על שמרים ושאור, שיפון וכוסמין.
זה מבלבל.
כמעט תמיד מישהו מבלבל בין שיפון לשאור.
שיפון זה סוג של דגן,
שאור אלו שימרי-הבר שיוצרים את המחמצת, כשמשתמשים בשימרי בר- זו מחמצת שאור.
מחמצת-שאור עושה לחם הרבה יותר בריא.
משני טעמים- א. מחמצת כזו לרוב גורמת לנו להשתמש בקמח בריא ואיכותי יותר ללחם שלנו.
קמח חיטה מלא, לפעמים אפילו אורגני, והכי טוב, לדעתי- קמח כוסמין.
קמח כוסמין נטחן מהזן העתיק של החיטה.
זרע כוסמין מגדל את אם-החיטה. הדגן שממנה בייתנו, אנחנו בני-האדם, את החיטה, לפני כמה אלפי-שנים.
לפני שבייתנו אותו ועשינו ממנו חיטה, הוא היה עשיר ביותר ויטמינים ומינראלים, יש בו הרבה פחות גלוטן.
ולמרות שהחיטה בויתה הצליח אהרון אהרונסון למצוא אותו מחדש באזור שהוא היום הגולן שלנו.
הביות, דרך אגב זה נעשה באזור שלנו, במזרח התיכון,
על אם-החיטה ואהרון אהרונסון בויקיפדיה.
למה עדיף לאפות לחם עם שאור משמרי-בר?
כי בהנחה שהקמח מלא בדברים שטובים לגוף שלנו, כמו שקמח אורגני, ומלא בהם, אנחנו רוצים שהחומרים הטובים יגיעו לגוף שלנו. וכשהקמח מותפח ע"י שאור משמרי-בר, כמעט 90% מהחומרים המזינים האלו בקמח- זמינים לגוף.
ומה קורה שהלחם מותפח בשמרים רגילים, תעשייתיים? לעומת רק כ 15% מהחומרים הבריאים החשובים לגוף שלנו זמינים לנו באמת בהתפחה עם שמרים תעשייתיים.
אז אם אתם אוכלים, וכמובן כשאתם אופים בעצמכם לחם, ומשקיעים בקמח איכותי וטוב, כמו קמח כוסמין, או קמח חיטה אורגני ומלא- זה כמעט ביזבוז אם הלחם הזה לא עשוי משאור.
הלחם יוצא טעים, כי אתם עשיתם אותו!
אפילו אם הוא לא חתיך ומושלם, כייף לכבד בו אורחים, ובעיקר להביא אותו כמתנה.
ובזכות כל אלו-
בשבוע הבא, אני מתכוונת להשתתף בסדנת אפיית לחמי שאור של 'מיכל אופה לחם',
כדי ללמוד עוד, כדי לראות אם אני יכולה לעשות לחמים יפים יותר,
אולי אפילו טעימים יותר,
ואולי גם לשפר לייעל את תהליך העבודה וההכנה.
רוצה גם?
ברוב אכתוב עוד על דרך הלחם שלי.
בינתיים תוכלי לעבור מכאן לפרטים על הסדנאות של מיכל.
ומכאן לכתבה על כוסמין- היסטוריה ומתכונים באתר 'הארץ'.
לתאבון ולבריאות ולהתראות, חגית
בוקר של שלוש זריחות 