שלום לך,
פסח מעבר לפינה,
מחר ערב פסח, וכולם מסביבנו מאחלים חג שמח, מנקים,
ומאחלים – חרות, חופש ו… באותה נשימה גם אהבה!
כי כולנו רוצים, לעצמנו ולחברים:
חופש, חרות ואהבה.
כי זה נשמע יופי, גם לי.
גם בוודסטוק ולאורך שנות ה 60,
שרו, כתבו ודיברו על: חופש חרות ואהבה.
אז האם אני היחידה שלפעמים הרגשתי שיש לי המון חופש, חרות ואהבה,
אבל בעצם זייפתי?
ועל מה אני מדברת?
למה אני מתכוונת?
לפני כמה שנים, באחת הסדנאות שבהן השתתפתי המנחה אמרה משפט שנחרת בי עמוק:
אנחנו מונעים על-ידי שני כוחות,
שני כוחות בלבד: פחד ואהבה.
פחד ואהבה נמצאים בבסיסו של כל רגש, ומאחורי כל פעולה שאנחנו עושים או לא עושים.
פחד ואהבה.
ומאחורי הכמיהה לחופש- יש קודם-כל פחד שמונע מאיתנו להגשים אך הכמיהה לחופש.
ומאחורי הפחד הזה נמצא גם החשש שאולי לא אוהבים אותנו,
ונמצא חוסר שביעות הרצון שלנו מעצמנו.
וכשאנחנו מצליחים להיות מונעים מאהבה,
אנחנו מרגישים את מלוא הפוטנציאל שלנו ממומש,
יש לנו בטחון עצמי, ואנחנו חווים בריאות, סיפוק והצלחה.
בשנים האחרונות הבנתי איפה הפחדים שלי עצרו אותי,
מתי הם הצליחו לגרום לי למחלות, הסרטנים, הבעיה בכבד, החולשות, הנפילות,
ומתי הצלחתי לפרוץ את כלא הפחד ולהצליח ליצור מתוך אהבה,
לכתוב, למצוא אהבה, להבריא, להתפתח ולגדול בעצמי.
והיום אני מצליחה לזהות מתי הפחד מנהל אותי.
כשאני עייפה בלי סיבה- זה פחד.
כשאני דוחה ודוחה ודוחה- זה פחד.
ופחד מתגלה בידיוק במקומות שהכי חשובים לי,
הפחד עוצר אותי כל-כך.
כשאני מפחדת עמוד בתוכי- זה עושה לי עצירות. ממש!
כשאני מפחדת אני מוצאת אלף ואחת סיבות לא לקדם פרוייקט חשוב,
שממנו אני יכולה להתחיל להתפרס וגם ללמד אחרים את מה שלמדתי והצלחתי.
כשאני מפחדת לפעמים אני פשוט נעשית חולה.
פעם אחת, בגלל פחד, התחיל לי כאב בטן חזק כזה שלא יכולתי לעמוד.
הכאב הזה גרם לי לפחד עוד יותר,
תיכננתי כבר איך אני מגיעה לבית חולים,
אבל אז עצרתי לרגע, והתקשרתי ל'מורה הרוחני שלי',
(יש לי אחד כזה, באמת, דרור גבע)
וביחד הבנו שכמה דקות לפני שהתחיל הכאב עשיתי משהו שמפחיד אותי.
אתם אולי לא תאמינו.
נרשמתי למפגש של קבוצה מסויימת שבערך שנה לפני כן, קיבלתי ממנה הודעה שאני לא מתאימה. אחר-כך הם אמרו לי שזו טעות.
כן, כאב הבטן החזק התחיל מהפחד לבוא למפגש עם אנשים נחמדים שאמרו לי שזו בעצם היתה טעות, ועברה יותר משנה מאז הטעות הזו.
אחרי כמה דקות כאב הבטן המפחיד התפוגג.
אני מאמינה שהפחדים האלו גורמים לנו לכאבי-בטן,
לשפעת או להצטננות, וגם למחלות כואבות הרבה יותר.
גם לעוני, וגם לסרטן,
גם לחוסר הצלחה כלכלית,
וגם למחלות פיזיות ונפשיות.
ועד שאנחנו לא מכירים בהם- אנחנו מזייפים.
מזייפים חופש, חרות ואהבה.
עד שאנחנו לא מכירים בהם אנחנו מעמידים פנים, בלא יודעין,
מעמידים פנים שאנחנו לא מפחדים.
ולא ביודעין- כי הפחדים האלו כל-כך עמוקים שאין לנו בעצם יכולת אפילו להרגיש אותם.
(האם ייתכן שהפחד שעוצר אותי, פחד כזה עוצר גם אותך?)
ומצד שני הפחד מספק לנו הזדמנות לגדול.
כשהוא מראה לנו את עצמו, אם בצורה של מחלה, או כדחיינות-
זוהי ההזדמנות שלנו לזהות, לגדול ולהתגבר עליו,
כדי לחיות מתוך חופש, חרות ואהבה אמיתיים.
ולכן מיד אחרי הפסח אעביר הרצאה אינטרנטית:
איך בונים כוחות נפש להתמודדות עם הסרטן אליו?
(בוודאי- שזה קשור להתגברות על פחד)
והזמנה למיני קורס אינטרנטי לגילוי כוחות הנפש שבך.
אם הנושא מעניין אותך,
תוכלי להירשם להרצאה מכאן,
(ההרצאה היא בחינם אבל דורשת הרשמה של שם ואימייל כדי שפירטי ההתקשרות ישלחו ויגיעו אלייך).
בוקר של שלוש זריחות 