בימים ובשעות האלו אני בונה את הקורס האינטרנטי שלי
"5 המפתחות לגילוי כוחות הנפש".
שני המפתחות הראשונים הם תקווה ואופטימיות.
שני רגשות חשובים כל כך לבריאות שלנו,
שני רגשות שבלעדיהם החיים, לדעתי, הם רק הישרדות,
והרי אנחנו רוצים לחיות.
כי לשרוד זה לא מספק.
הלהיבה אותי ההבנה שכל כך הרבה מהם נובע מתוכינו,
שרק אנחנו 'מחליטים' איך נרגיש.
נכון, זה המון אחריות,
ומצד שני- זה נותן לנו כוח אדיר לעצב את החיים שלנו,
את בריאות שלנו.
מרתק לחפש, למצוא ולקרוא מאמרים ומחקרים על המושגים האלו.
כשמגיעים לשלב ההגדרה רואים שהם בעצם שני רגשות קרובים.
ומלהיב אותי להבין שגם כשהראיה שלי את הנושאים שונה,
אני יכולה ללמוד מ'הם',
ולדעתי אפילו להוסיף.
בזכות הניסיון שלי, בזכות התפקיד שמילאה וממלאת התקווה בחיים שלי,
שעד היום חשבתי שהיא אופטימיות.
והיום מצאתי הגדרה שמסבירה גם את הדרך שבה אני חייתי.
אז הנה שני ציטוטים ממקורות שמהם אני לומדת,
שיכניסו גם אתכם לניבכי העולם הנפלא של הרגשות החיוביים.
ד"ר ברברה פרדריקסון, חוקרת בכירה של רגשות חיוביים באונ' צפ' קרוליינה,
טוענת ש"התקווה נכנסת לפעולה כשהנסיבות קשות, כשמצב דברים בכי רע/ לא-טוב,
כשאין בהירות ובטחון בקשר לעתיד התקווה פותחת אותנו,
מסירה את חסמי הפחד והייאוש ומאפשרת לנו לראות את התמונה הגדולה יותר, וע"י כך מאפשרת לנו להיות יצירתיים יותר ולהאמין
בעתיד טוב יותר". מתוך הערך hope ויקיפדיה באנגלית.
וד"ר צ'ארלס שניידר, ממייסדי הפסיכולוגיה החיובית, יצר את תיאורית התקווה שלו ע"ב תצפיות ואומר שתקווה מטופחת כשיש לנו מטרה,
נחישות ותוכנית להשגת המטרה.
"התקווה היא חיבור כח הרצון,
היכולת לתכנן ולבצע את מהליכינו בנחישות
(way power )
לקראת מימוש והשגת המטרות שהצבנו לעצמנו."
"אנשים חדורי תקווה הם כמו מנועים קטנים
שמסוגלים לבצע ולהגשים בזכות היכולת לחזור ולהגיד לעצמם:
"אני חושב שאני יכול, אני חושב שאני יכול".
גם אתם יכולים!
רוצים לדעת איך? דברו איתי או כיתבו לי.
בוקר של שלוש זריחות 