רוצה לדעת שיש לך את כוחות הנפש להתמודדות הזו?

את חייבת לוודא שאת חושבת אופטימי.
ולהתחיל לחשוב לפי הכוס המלאה.

כי כולנו.
אני בטוחה שכולנו.
כולנו מרגישים אחת ל X זמן,
ולפעמים זה בתדירות גבוהה עד ייאוש,
מרגישים: שנגמרו לנו הכוחות.
שאין לנו כוח לעוד התמודדות.
שדי- שנמאאאס!
כי קשה כל-כך ומי בכלל ביקש כאלו חיים, בסך הכל רציתי חיים פשוטים וקלים.

וכשלי זה קורה- בא לי להרים ידיים. להיכנע. להפסיק לנסות להצליח.
להפסיק להתמודד.
לפעמים להפסיק לנסות. להפסיק לחיות.
אני אומרת לעצמי: "די! נמאס לי לנסות. כבר שנים זה לא מוביל אותי לאן שאני רוצה.
דיייי!"

וזה קורה. קרה מזמן וקרה לאחרונה.
כבר  לא ידעתי מה  עוד אני יכולה לעשות.
ניסיתי כל כך הרבה דברים בכל כך הרבה כיוונים. התאמצתי. נחתי. עבדתי. שתקתי. כתבתי. מחקתי. דיברתי. ביקשתי. עשיתי ועשיתי ועשיתי. וגם חיכיתי וחיכיתי וחיכיתי וביקשתי וביקשתי, עזרה ותמיכה והדרכה, מכל כך הרבה גורמים, אנשים, כיוונים, מעצמי.

ובאיזה שהוא מקום, לפעמים, נדמה ששום דבר לא השתנה.
ובא לי להפסיק עם הכל.

אבל אז, ברגע אחד מסויים אני אומרת לעצמי- יש עוד דרך.
אפנה, אדבר, אעשה, אצליח.
אחר-כך אני מבינה- זו החשיבה האופטימית.
אחר-כך אני מבינה- שוב פעם מצאתי את הכוחות שיוציאו אותי ויביאו אותי לתחושה שאני יכולה, שזה יצליח, שיצליח עוד המון.

זו לא התחושה הראשונה.
הרבה פעמים גם לא השניה.
ומצד שני- היא תמיד, בינתיים…., מגיעה.

ואם החלטנו להמשיך ולחיות אנחנו חייבים לדעת איך לחזור ולחשוב אופטימי.
כי חשיבה אופטימית הכרחית לגילוי ובניית כוחות הנפש שלנו.
חשיבה אופטימית מחזקת את החוסן הנפשי והגופני שלנו.
חשיבה אופטימית הכרחית להתגברות על קשיים גדולים כדי ששוב נרגיש ונדע- אני רוצה לחיות.
כי חשיבה אופטימית גורמת לנו לחוש שיש תקווה.
והתקווה היא האופק שמעבר לקושי, היא התחושה שהקושי יסתיים ויהיה לנו קל יותר.
בזכותה אנחנו פועלים כדי לשנות את מצבנו.
ללא תחושת התקווה אנחנו מאבדים את כוח הרצון, את שמחת החיים.

ומחקרים מראים שגם המערכת החיסונית שלנו נחלשת כשאנחנו חשים חסרי תקווה ומיואשים.

אז מה היא בעצם 'חשיבה אופטימית'?

למה היא חשובה לנו בעיתות משבר, כמו גם בימים רגועים?
כי בזכות תחושת התקווה אנחנו יכולים לקחת יוזמה ולפעול לשינוי בחיינו מתוך ידיעה שיש בידינו את הכוח והאמצעים לחולל שינוי.
ללא התקווה אנחנו חסרי-אונים ומפוחדים, ואנחנו מחפשים כוח או אדם חזק ויודע יותר מאיתנו.
במצב כזה אנחנו יכולים לשכוח ולבטל את יכולותינו וכוחנו.

ובהעדרם, או בהעדר אישור להם מגורם חיצוני-
אנחנו יכולים להפוך לפסימיים, למיואשים.אישה פורשת ידיים בשדה ירוק

כלומר להחליש את עצמנו דווקא בתקופה שבה אנחנו צריכים להיות הכי חזקים.
לכן חשובה לנו התקווה.
התקווה-  שאנחנו אלו-הם שמזינים ובונים אותה. עבור עצמנו.

חשיבה אופטימית היא הבסיס לתחושת התקווה.
כבני אדם- התקווה חיונית לחיים.
בלעדיה- ….
סגנון החשיבה שלנו יכול להיות אופטימית או פסימי. וכולנו יודעים לחשוב אופטימי או פסימי.
אנשים אופטימיים חושבים יותר בסגנון האופטימי. כמובן.

ד"ר מרטין סליגמן הגדיר את המונח סגנון חשיבה.
הוא היה זה שהביא לכך שהפסיכולוגיה החיובית תזכה למקום הראוי לה.
לפני כן תאוריות פסיכולוגיות רבות לא ראו שום יתרון באופטימיות.

לסגנון החשיבה שלנו  2 מימדים:
קבוע- זמני. תמיד, כל הזמן – הפעם, היום, עכשיו.

ספציפי- כולל.  אני, כולם, הם.
ביטויים של שני המימדים שונה בהתאם לסוג האירוע חיובי/ שלילי ולסגנון ההסברי שלנו ברגע מסוים, סגנון הסברי יכול להיות אופטימי פסימי.

כדי שהדברים יהיו מוחשיים יותר, הנה כמה דוגמאות:
כשאני בוחרת פירוש אופטימי לחוויה חיובית:  🙂 🙂

למשל חזרתי מטיול, ונהניתי מאוד – אגיד לעצמי:

טיולי זה תמיד כייף, כי אני יודעת למצוא את אנשים המעניינים. אני טובה בלמצוא אנשים מצוינים גם בטיולים.

כשאני בוחרת פירוש פסימי לאירוע חיובי: 😦  🙂

כן, הפעם היה טיול מוצלח. המדריך 'עשה את הטיול', למה אין עוד מדריכים כמוהו.
נכון, הרגשתי טוב, כי אנשים הפעם היו נחמדים.

כשאני מיישמת חשיבה אופטימית באירוע שלילי, ארוע שלא נהניתי בו, אגיד לעצמי: 🙂 😦
הפעם הטיול לא היה מוצלח, משהו לא-דפק היום.
הרגשתי רע עם עצמי ולא היה לי חשק לדבר עם אף-אחד.
ומצד שני- השקט הזה היה נהדר, כי יכולתי לשים לב יותר לנוף ונהניתי.

והכי : פירוש פסימי לאירוע שלילי: 😦 😦
אם חזרתי מטיול ולא נהניתי- אגיד לעצמי: אני אף פעם לא נהנית בטיולים, תמיד קשה לי, ולכל הטיולים תמיד באים אנשים כאלו מוזרים. המדריכים- גם כן…

לסיכום זמני:
מה שקובע וחשוב הוא הפירוש שלי,
הפירוש וההסבר שאני נותנת לארוע, לחוויה.
הרי כולנו מכירים תא הסיטואציה שאנחנו יוצאים מארוע, סרט, מופע, טיול, בית קפה,
אחד מאיתנו נהנה מאוד- מאוד-מאוד,
והאחר ממש-ממש-ממש-ממש לא.
מה יותר את ההבדל?
הפירוש וההסבר שלנו.
וזה טוב- כי זה אומר שזה בידינו, באחריותנו,
ובאפשרותנו לשנות ולהשפיע עליו.

(ע"פ מרטין פ. סליגמן- "אושר אמיתי".
ד"א, למרות שם הספר, גם המחבר, מאמין ביצירת בסיס לתחושת סיפוק ולא ברדיפה אחר רגעי אושר, כמוני).  martin seligman

אתם רוצים להוסיף ולהגיד את יכולות החשיבה האופטימית שלכם,
שיכנעתי אתכם?!
הדרך שבה תוכלו לחוות יותר ממנה היא להתווכח עם עצמכם.
בכל פעם שאתם אומרים אף פעם שום דבר לא מצליח, שאלו את עצמכם האם זה באמת ככה?
האם באמת שום דבר לא הצליח לכם?
אני בטוחה שתצליחו להיזכר בפעמים שכן  הצלחתם.
בכל פעם שתרגישו שאנשים אף-פעם לא מבינים אתכם- שאלו את עצמכם: האם באמת זה כך. והיזכרו בפעמים שחוויתם חוויות משותפות.
נסו גם לראות את החלק שלכם בכל סיטואציה.
מה יכולתם אתם לעשות כדי שתרגישו טוב יותר?
הזכירו לעצמכם
שבפעם הבאה זה התפקיד שלכם לגרום לעצמכם להנות, להרגיש טוב, לחזק את עצמכם.

בהצלחה גדולה בחשיבה האופטימית שלכם!
אני קוראת לזה: לחיות לפי הכוס המלאה.
אתם מבינים למה: הרי כל כך אוטומאטי לנו לחשוב לפי חצי הכוס…

לכן, אם את רוצים ללמוד עוד על חשיבה אופטימית,
אני מזמינה אתכם להתחיל לחיות לפי הכוס המלאה,

hagit_cd_cd-box2

ולהכיר את הדיסק שילמד אתכם איך.
לפרטים מלאים על הדיסק,
ולקניה, הקליקי כאן.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s