"למה צריך להיות עם הגב לקיר כדי למצוא את כוחות-הנפש שבך?"*

לא צריך,
אבל זה מה שקורה.

והתשובה היא שרק כשאנחנו עם הגב לקיר אנחנו
מחפשים את הכוחות שלנו,
ואם נחפש מספיק גם נמצא אותם ונכיר בכך שיש לנו כוחות כאלו. 

סתם ביום-יום כשאין מולנו בעיות קשות ואתגרים גדולים,
זה כמו לסוע בכביש מהיר ופתוח,
אנחנו יכולים לשרוק ולהביט,
ולהיות קצת פחות מרוכזים בדרך מאשר כשאנחנו נוהגים בדרך הררית ומפותלת,   
להביט רחוק את האופק,
ועדיין להרגיש בטוחים.

אבל כשפתאום אנחנו מבינים שעומד מולנו אתגר גדול,
כמו התמודדות עם מחלה, סרטן, 3 סרטנים,
אנחנו מבינים שאם ניכשל באתגר הזה
המשמעות יכולה להיות סוף החיים שלנו,
אז אנחנו מתעשתים,
ומוצאים את כוחות הנפש שלנו.
הם היו שם כל הזמן,
רק שלנו לא היתה סיבה לחפש או למצוא אותם.

כן, כנראה שרק התחושה שהחיים שלנו יכולים להגיע לקיצם,
אם לא נמצא את הדרך להתמודד עם האתגר או הקושי הגדול שעומדים מולנו-
רק התחושה הזו מעוררת בנו את היכולת למצוא את הכוחות הגדולים שחבויים בנו,
עומדים מול האתגר,
חווים כאב, וקושי, ואובדן,
אבל- ממשיכים לחיות אחריו.
ולחיות זה מה שאנחנו באמת רוצים.

מתמודדת עם סרטן השד?

היכנסי לקישור ותילמדי איך תוכלי
גם את לגלות את כוחות הנפש החבויים בך,
והישתמשי בהם מול האתגר הגדול שלך.

*אני אוהבת את השאלה הזו, כי היא היתה התגובה הראשונה שקיבלתי,
וממנה הבנתי שמישהו מקשיב לי.
שאל אותה מוטי.
אם אתם מכירים אותו, תמסרו לו, בבקשה,
שמצאתי את התשובה לשאלה שהוא שאל אותי.
:-). תודה!